בשנים האחרונות, יותר ויותר תושבי חוץ מגלים עניין בנדל"ן הישראלי ומחפשים דירות או בתים להשקעה. משקיעים פוטנציאליים רבים יצטרכו לקחת משכנתא כדי לשלם עבור הנכס, אך מהם החוקים שחלים על תושבי חוץ שרוצים לקחת משכנתא?
תושב חוץ, לפי ההגדרה המעוגנת בחוק, הוא אדם שחי בעיקר במדינה אחרת. לפי החוק הישראלי: כל מי שנמצא מחוץ לישראל לתקופת זמן של מעל 183 ימים בשנה במשך שנתיים עוקבות, ומקום העבודה ונכסיו העיקריים אינם נמצאים בארץ.
משכנתא לתושבי חוץ היא אפשרות שלא קיימת בכל הבנקים, ולא כל סניפי הבנקים מטפלים בתושבי חוץ מאחר שהטיפול בהם ממושך, ארוך ודורש השקעה רבה יותר. לעיתים עבודה מול תושבי חוץ גם דורשת מפקידי הבנק שליטה בשפות זרות.
בישראל, תושבי חוץ יכולים לקחת משכנתא בגובה של עד 50% מערך הנכס, ללא התייחסות לשאר נכסיהם בארץ או בחו"ל. מאחר שקיימת ההנחה כי תושב חוץ המחפש נכס בארץ הוא בהכרח בעל נכס במדינה אחרת, ייחשב הנכס שלו בישראל כהשקעה למקור הכנסה נוסף על ידי מלווי המשכנתאות.
התנאים הבסיסיים לקבלת משכנתא אינם משתנים, ולקיחת משכנתא מלווה בבדיקת הון עצמי. כמו כן, נדרש לבצע אימות פרטים אישיים ולפרט את פרטי הנכס שבו הוא מעוניין.
מטבע הדברים, תושב חוץ המבקש לקחת משכנתא בישראל נדרש לביטחונות וערבויות יותר מנוטל המשכנתא הישראלי הממוצע, והתהליך הבירוקרטי ארוך יותר. מכיוון שמרבית רכושו, נכסיו והכנסותיו נמצאים בחו"ל, דבר זה מקשה על יכולת אכיפת הבנק להחזר המשכנתא. לכן, נדרש נוטל המשכנתא, מלבד שעבוד הדירה ומשכונה, לפתוח פיקדון בבנק שיעניק מעין רשת ביטחון שממנה הבנק יכול למשוך כספים במקרה שבו החזר המשכנתא מתעכב.
משכנתא לתושב חוץ דומה באופייה למשכנתא הסטנדרטית והמקובלת בארץ, אך בגלל שמקור ההכנסות מגיע מחו"ל, תשלומי המשכנתא נדרשים לעבור בדיקות. אם ההכנסה אינה קבועה באופן חודשי, או בעלת סכומים משתנים, הבנק ככל הנראה ידרוש דו"חות שנחתמו ע"י רשות המס המקומית שממנה התושב מגיע. כל אלה מאריכים את הטיפול במשכנתא, מכיוון שהמידע שדרוש לבנק נדרש לעבור דרך גוף מקשר.
התהליך כולל הצגת תעודה מזהה, אם זה דרכון, רישיון נהיגה או תעודת זהות ישראלית. נדרש גם להציג תלושי שכר אחרונים, מסמך שמעיד על ההכנסות השנתיות והיסטוריית עובר ושב לשלושה חודשים האחרונים. תושב חוץ יצטרך להציג את דירוג האשראי שלו וכן נסח טאבו לנכס החדש.
